דוד בן דוד נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.לפנינו תביעתו של מר דוד בן דוד להכרה בפגיעתו בברך שמאל כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] , תשנ"ה -1995 על פי תורת המיקרוטראומה.

2.ביום 19.2.12 ובהמשך לפסק דינו של בית הדין הארצי בתיק, מונה ד"ר בלקשטיין אורי כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

3.ביום 10.1.13, לאחר שעיינו בבקשת התובע ותגובת הנתבע לבקשה , הורנו על מינוי ד"ר אלכסנדר ברוסקין כמומחה אחר מטעם בית הדין בתיק.

להלן העובדות אשר הועברו למומחה-

4.התובע יליד 1966, עובד כנהג מכלית דלק מאז 1987 ועד היום.

5.במהלך יום עבודה אופייני נדרש התובע לרדת ולעלות למשאית כ- 160 פעם ביום כשבמהלך הפעולה רגל שמאל משמשת כרגל ציר לעליה וירידה. עוד יצוין כי רצפת המשאית גבוהה מהקרקע בכ- 130 ס"מ והתובע נדרש לעלות ולרדת 4 מדרגות בכל פעם.

6.ביום 29.2.08 בסיום יום העבודה חש התובע כאבים בברך שמאל . משהכאבים הלכו וגברו פנה התובע ביום 31.3.08 לטיפול רפואי ולאחר מספר בדיקות עבר התובע ביום 17.8.08 ארטרוסקופיה טיפולית.

השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב-

7.מהי המחלה ממנה סובל התובע?

8.האם קיים קשר סיבתי רפואי בין תנועות העליה והירידה של התובע ממכלית הדלק משך כ- 160 פעם ביום, כאשר רגל שמאל משמשת כרגל ציר לעליה וירידה לבין מצבו הרפואי של התובע?

9.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם מחלת התובע מקורה בתהליך תחלואתי או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומה) – פגיעות זעירות וחוזרות אשר ניתן לאתר בזמן ובמקום? ככל שיקבע כי היו פגיעות זעירות וחוזרות , האם מחלת התובע הינה תוצאה של אותן פגיעות זעירות ומצטברות?

10.במידה ויקבע קשר סיבתי כאמור, האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

תשובות המומחה לשאלות בית הדין:

11."א. התובע סובל בקרע בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי בברך שמאל.

ב. ברישום רפואי מהתאריך 28.7.08 בחתימתו של ד"ר מעוז גיא , צוין כי התובע סובל מכאבים בברך שמאל ללא חבלה. צוין גם כי יתכן והיו חבלות סיבוביות בעבודתו. בסיכום אשפוז מהתאריך 17.8.08 צוין כי התובע סובל מקרע לינארי בחלק (קרן ) האחורי של המניסקוס הפנימי בברך שמאל . בתולדות המקרה צוין כי התובע נחבל בברך שמאל במנגנון של חבלה סיבובית. ברישום רפואי משנת 2005 צוין כי התובע סובל מכאבים בברכיים מזה כחודש.

לפי דעתי עליה וירידה במדרגות של שמאית כפי שתואר בעובדות המקרה לא היתה יכולה לגרום לקרע המדובר במניסקוס . על מנת שקרע כזה יגרם לרב יש צורך באירוע טראומטי משמעותי אשר יגרום לתנועה סיבובית חדה בברך או לעבודה בתנאים לא פיזיולוגיים. לפי דעתי לא קיין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הקרע במניסקוס.

ג. כפי שציינתי, עליה וירידה במדרגות אשר גורמת לפגיעה במניסקוס. גם עליה וירידה כ – 160 פעמים ביום ללא אירוע טראומטי משולב וללא גורמי סיכון לא יכולה לגרום לקרע במניסקוס – לכן לא יכול להיווצר מנגנון מיקרוטראומטי . אילו היה מדובר בתנאי עבודה, לדוגמא של סבלים , רצפים. פועלי ריתוך וכדומה ניתן היה לראות מנגנון מיקרוטראומטי של התיישרות ממצב לא פיזיולוגי תוך כדי הרמת משא מספר רב של פעמים ביום.

כמו כן, אילו היה מדובר באיש כבד משקל או נמוך גובה ניתן היה לבחון את ההשפעה של אותם גורמים ליצירת הקרע. לא מצאתי התייחסות של רופא תעשיה על אופי והשפעת תנאי העבודה על הפדיעה בברך ! יש לציין, כי מחלות ברכיים לא נחשבות במחלות מקצוע אצל נהגי משאיות, להבדיעל ממחלות עמוד השדרה. לדעתי, הקרע במניסקוס בברך שמאל אינו קשור לתנאי עבודתו של התובע כנהג משאית.

ד. לתנאי עבודתו של התובע לא קיימת השפעה על הקרע במניסקוס. לא מצאתי גורמי סיכון מיוחדים אצל התובע".